072-3306067 ייעוץ עם מומחה

השפעות התאורה בכיתה על התלמידים

כל מה שממש כדאי לכם לדעת על הקשר בין תאורת הפלורסנט בבתי הספר להתנהגות התלמידים והציונים שלהם

לאחר שהוכח מעבר לכל צל של ספק שלסביבה הפיזית בכיתה יש השפעה מהותית על הישגי התלמידים, מחלחלת יותר ויותר בשנים האחרונות ההבנה כי לתאורה בכיתה יש חלק ניכר ותפקיד חשוב בהשפעות אלו.

ההבנה הזו לא באמת מפתיעה, שהרי ידוע כי התאורה משפיעה על מספר רב של תפקודים כמו ראייה, שחרור ההורמונים במוח (מקצבים ביולוגיים), מצב רוח וקוגניציה והשפעות אלו אינן שונות כאשר מדובר בכיתות לימוד. אולם, החידוש העיקרי הוא בהתייחסותם של מחקרים רבים לאופנים ולעוצמות שבהם יכולה תאורת הפלורסנט שמותקנת ברוב בתי הספר, לפגוע או לשפר את בריאותם ואת תפקודם הקוגניטיבי של התלמידים, וכתוצאה מכך להשפיע באופן ישיר על הישגיהם הלימודיים.

מדוע תאורה פלורסנטית נחשבת למזיקה ביותר?

כדי להבין האם, למה ואיך משפיעה על התלמידים תאורת הפלורסנט שבכיתות, נסביר כאן קודם בקצרה על ההבדלים המהותיים בין הסוגים השונים של התאורה. נתחיל מהברור מאליו: התאורה הקדומה והבריאה ביותר היא כמובן אור השמש הטבעי, שמכיל את כל צבעי הספקטרום של האור בעוצמה שווה.

מכיוון שכך, נעשו במהלך השנים ניסיונות רבים לפתח תאורה מלאכותית שתהיה קרובה ככל האפשר לאור השמש וכיום, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית הכבירה בתחום תאורת הלד, כבר ניתן להשיג תאורה מלאכותית שדומה מאוד במאפייניה לאור היום הטבעי ומכילה גם היא (כמעט) את כל צבעי הספקטרום בעצמה (כמעט) שווה.

התאורה הפלורסנטית לעומת זאת, היא תאורה ישנה יותר שמספקת אור בספקטרום צבעים מוגבל ולא פעם פועלת תוך כדי הבהוב. ע”פ מחקרים שונים, לשני המאפיינים הללו – ההבהוב וספקטרום הצבעים המוגבל, יש השפעה מובהקת על מצבי הרוח, יכולת הריכוז, ויסות ההורמונים ואפילו מחזורי השינה. כך למשל במחקר גדול שנערך בבריטניה, מצאו החוקרים כי דרגות בהירות מסוימות של תאורת פלורסנט גרמו לכאבי ראש ולתפקוד ראייתי לקוי אצל התלמידים בבתי הספר שנבדקו.

כיצד משפיעה תאורת הפלורסנט על בריאות התלמידים והמורים?

ככל שמעמיק המחקר בנושא השפעות הסביבה הלימודית בכללה, כך מתרחבת גם ההבנה באשר להשפעות השונות של התאורה הפלורסנטית בכיתות הלימוד. הנה כמה מהמרכזיות שבהן:

כאבי ראש

אנשים שנוטים לסבול ממיגרנות הם בדרך כלל רגישים יותר לטמפרטורת הצבע ולהבהוב הקבוע של תאורת הפלורסנט. אולם, מחקרים שונים הוכיחו כי תאורת הפלורסנט בכיתות מהווה טריגר שכיח לכאבי ראש ולמיגרנה גם בקרב מי שאינו נוטה לסבול ממיגרנות. ברוב המקומות שנבדקו נרשמה עלייה של בין 5%-8% בדיווחים על הישנות של כאבי ראש חזקים ומתמשכים וכן על הישנות של תחושת לחץ באזור המצח.

רגישות לאור (פוטופוביה)

חשיפה ממושכת לתאורת הפלורסנט עלולה לגרום לתופעה בשם ‘פוטופוביה’ (רגישות לאור), או להסלים משמעותית רגישות קיימת וכתוצאה מכך לגרום לתסמינים כגון:

  • עייפות
  • תחושת כאב באזור העפעפיים
  • מצמוץ תכוף (רצוני ולא רצוני)
  • אדמומיות או הישנות של דלקות עיניים
  • סנוור חזק בסביבה שבה יש תאורת פלורסנט ו/או אור יום בהיר, או בעת צפייה במסך המחשב.
  • כאבי ראש תכופים או מיגרנות
  • ראייה מטושטשת, ראייה כפולה או פזילה קלה בזמן מיקוד.

מתיחות וסטרס

רבים מההורמונים שאחראים על ויסות מצבי הרוח מיוצרים ומשוחררים לגוף בהשפעת אור השמש. אחד מההורמונים האלו הוא הקורטיזול הטבעי שבין היתר, משתחרר במוח במצבי לחץ ומסייע לגוף להירגע. בנוסף לוויסות המתח ממלא הקורטיזול תפקיד משמעותי גם בוויסות של מערכות נוספות כגון ויסות רמות הסוכר בדם, ויסות מחזורי הערות והשינה, ויסות רמת האנרגיה ועוד.

מחקרים הוכיחו כי חשיפה ממושכת לאור הפלורסנט מעכבת את ייצור הקורטיזול הטבעי, מה שמקשה על הגוף לווסת את תחושת הלחץ וכתוצאה מכך מעלה גם את רמת המתיחות וחוסר השקט אצל התלמידים (והמורים). בחלק מהמחקרים אף נמצא כי הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי גם בעלייה בתשוקה למתוק ובירידה ברמות האנרגיה.

פגיעה במנגון הערות והשינה

מנגנון הערות והשינה במוח מושפע באופן המובהק ביותר מאור השמש ומווסת באמצעות ייצור של הורמון בשם מלטונין (ככל שאור השמש חלש יותר, כך מיוצר יותר מלטונין שמשרה עלינו את תחושת העייפות ומאפשר לנו להירדם).

מכיוון שבניגוד לאור היום הטבעי, התאורה הפלורסנטית מכילה כאמור ספקטרום מוגבל של צבעים, חשיפה ממושכת אליה משבשת את מנגנון ייצור המלטונין במוח ופוגעת במחזורי השינה ובאיכות השינה, מה שמוביל לחסך שינה מצטבר. מעבר לעובדה שחסך בשינה מגדיל את הסיכון לסיבוכים בריאותיים חמורים כמו מחלות לב, לחץ דם גבוה, סוכרת ושבץ מוחי, יש לו גם השפעה על המסוגלות הלימודית והוא יכול להתבטא גם בתופעות כגון:

  • עייפות וחוסר מוטיבציה
  • מצב רוח או עצבנות
  • פגיעה בזיכרון או קושי בריכוז
  • תסמינים של חרדה או דיכאון, ועוד.

סיכון מוגבר למחלות עיניים

דו”ח משנת 2011 שפורסם במגזין האמריקני לבריאות הציבור, העריך כי חשיפה ממושכת ועקבית לאור פלורסנט מעלה את הסיכון למחלות עיניים שונות בשיעור של עד 12 אחוזים. לפי הדו”ח חשיפה ממושכת ויומיומית לתאורת פלורסנט מעלה משמעותית את הסיכון לקטרקט, לניוון מקולרי ולפגיעה בקרנית (pterygia).

עלייה בלחץ הדם

במחקר שנערך בארה”ב בשנת 1995, בדקו החוקרים את ההשפעה של צבע הקירות וסוג התאורה על לחץ הדם של התלמידים. התוצאות הראו שלחץ הדם של התלמידים ירד כאשר הם למדו בכיתה עם קירות בצבע כחול ותאורת לד בעלת ספקטרום מלא שדומה לאור יום טבעי, ועלה בהדרגתיות (בקצב של כ-1%) עם חזרתם לכיתה עם הקירות הלבנים ותאורת הפלורסנט.

השפעת תאורת הפלורסנט על ההישגים הלימודיים של התלמידים

מעבר להשפעות הבריאות וכפועל יוצא מהן, הוכיחו מחקרים רבים שתאורת הפלורסנט בכיתות משפיעה לרעה על ההישגים הלימודיים של התלמידים, וכי בכיתות שבהן הותקנה תאורת לד (ולא תאורת פלורסנט) השיגו התלמידים ציונים גבוהים יותר ודיווחו על רמת ריכוז גבוהה יותר.

אחד המחקרים המעניינים בנושא זה, הוא מחקר שנערך ע”י חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה וכלל מעל 21,000 תלמידים בכיתות ה’-י’, מבתי ספר בשלושה מחוזות שונים. במחקר הזה הוכיחו החוקרים כי ככל שבכיתה הייתה חשיפה גדולה יותר לאור יום טבעי (שנכנס מהחלונות) או מלאכותי ברמת אור יום, כך ניכר שיפור בכל שלושת המדדים שנבדקו: התנהגותם של התלמידים, הישגיהם הלימודיים במתמטיקה ויכולות הקריאה שלהם.

במחקר אחר שנערך בבית ספר יסודי בהמבורג שגרמניה, מצאו החוקרים כי בכיתות שבהן הותקנה מערכת תאורה מתקדמת שמבוססת על תאורת יום המדמה אור טבעי, השתפרה מהירות הקריאה של התלמידים בכ-35% לעומת התלמידים בכיתות עם תאורת הפלורסנט הרגילה, מספר הטעויות שלהם במתמטיקה ירד בכ-45% וחוסר המנוחה הופחת בכ-75%.

לסיכום,

המחקרים שהצגנו כאן, ומחקרים רבים אחרים, מוכיחים באופן ברור כי בבתי הספר שבהם הוחלפה התאורה בכיתות מתאורת פלורסנט לתאורת לד בספקטרום מלא, ניכר שינוי חיובי באופן כמעט מיידי בכל המדדים, מה שמעיד על כך שתאורה בכיתות הלימוד יש השפעה רבה על בריאות התלמידים, יכולת הריכוז, מצב הרוח וההישגים הלימודיים שלהם.

 


ייעוץ בוואטסאפ ייעוץ בפייסבוק