מה חשוב לקחת בחשבון בתכנון תאורה לבני הגיל השלישי?

תכנון נכון של תאורה חשוב בכל גיל, אבל בגיל השלישי יש לו חשיבות כפולה גם מבחינה בטיחותית וגם מבחינת איכות החיים. אז מה מבדל את הגיל השלישי, מה חשוב לקחת בחשבון וממה מומלץ להימנע? כל התשובות כאן.

הראייה מתדרדרת עם הגיל. זה נורמלי וקורה אצל כולם כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי של הגוף, אבל עבור בני הגיל השלישי המשמעות של לאבד את היכולת לראות טוב היא לעיתים לאבד ממש את העצמאות. תחשבו על זה רגע – ככל שהראייה מתדרדרת, כך הופכות משימות פשוטות ויומיומיות כמו קריאת עיתון, בישול על פי מתכון או אפילו בחירת בגדים, להיות קשות עד בלתי אפשריות. לא קל, נכון?

החדשות הטובות הן שבחלק גדול מאוד של המקרים ניתן, באמצעות תכנון תאורה נכון ומותאם, למזער את ההשפעה השלילית של ההתדרדרות בראייה ואף לשפר משמעותית את איכות החיים. כי הרי בסופו של דבר: האור חיוני לראייה – הראייה חיונית ליכולת השמירה על העצמאות – והעצמאות משפיעה על איכות החיים…

מהם השינויים שחלים בראייה עם הגיל?

כדי לתכנן נכון את התאורה עבור בני הגיל השלישי, חשוב קודם להכיר (ממש בקצרה) את השינויים העיקריים שחלים בראייה עם הגיל ואת בעיות הראייה הספציפיות ששכיחותן גבוהה יותר בגיל המבוגר:

שינויים הדרגתיים ‘טבעיים’

ככלל, החל מגיל 40 מתחיל בגוף תהליך הדרגתי של התנוונות שמשפיע על כל הגוף, לרבות כמובן על התפקוד התקין של מערכת הראייה – הן על כמות האור שנקלטת בעדשת העין והן על האופן שבו נקלטת “התמונה” במוח.

האישונים הולכים וקטנים והעדשה הופכת לעבה יותר – מה שגורם לכך שמצד אחד היא קולטת כמות גדולה יותר של אור, אבל “סופגת” אותו כך שפחות אור מגיע לחלק האחורי של העין. ההערכה היא שכמות האור שנקלטת ברשתית של אנשים בני 60 היא רק כשליש מכמות האור שנקלטת בגיל 20.
האור נקלט בעדשה בצורה “מפוזרת” יותר – מה שמפחית את הניגודיות וגורם להופעה של מעין ‘הילה זוהרת’ סביב האובייקטים השונים.
יכולת המיקוד קטנה – ככל שהניגודיות פוחתת, כך פוחתת גם היכולת לראות את האובייקטים בצורה חדה וממוקדת. לרוב משפיע תהליך זה קודם כל על יכולת המיקוד בראייה לקרוב ובהמשך גם בראייה לרחוק.
ירידה הדרגתית ביכולת האבחנה בצבעים – הירידה בניגודיות (רוויה) משפיע גם על יכולת האבחנה בצבעים ועם הגיל קשה יותר להבדיל למשל בין אדום לוורוד או בין כחול לירוק. אגב, כאשר מדובר בגוונים כחולים הקושי הוא אף גדול יותר, מכיוון שבאופן טבעי עדשת העין קולטת יותר אור כחול.

בעיות ראייה שכיחות בגיל המבוגר

בנוסף לשינויים הרגילים שמתרחשים בראייה עם הגיל, מבוגרים נוטים יותר לסבול מבעיות עיניים שונות שגורמות להפרעה בתפקוד הראייה ו/או לראייה חלקית. בין בעיות העיניים השכיחות שמאפיינות את הגיל השלישי:

קטרקט – מחלת עיניים שגורמת לעכירות של העדשה ובכך להפחתת כמות האור שנקלטת ברשתית ולהגברת פיזור האור. אנשים עם קטרקט סובלים בד”כ מחדות ראייה לקויה ומתקשים לראות ברמות אור נמוכות. כדי לשפר את חדות הראייה ניתן אמנם להגביר את עצמת האור, אך זה עלול להגביר גם את הסנוור ולכן זהו לא פתרון יעיל במיוחד.
גלאוקומה (המכונה לעיתים קרובות “גנב הראייה השקט”) – מחלת עיניים שנובעת מהצטברות של נוזלים בחלק הקדמי של העין וגורמת לפגיעה בראייה ההיקפית (“ראיית מנהרה”).
רטינופתיה סוכרתית – מחלה מתקדמת של הרשתית שנובעת כתוצאה ממחלת הסוכרת, וגורמת לאיבוד של הראייה באזור הפגוע.

ניתוק רשתית – מצב בו הרשתית נפרדת מגב העין.

כיצד ניתן להפוך את התאורה ליעילה יותר עבור מבוגרים?

באופן קצת מפתיע, הטיפול הרפואי שניתן למבוגרים שסובלים מבעיות ראייה שונות מתמקד לרוב באמצעים כירורגים (ניתוח קטרקט למשל) או באמצעים אופטיים שונים, אך דווקא הפרמטר הפשוט והחשוב ביותר אינו נלקח בחשבון – התאורה!

במחקרים שונים שנעשו על ידי המרכז לחקר תאורה (LRC) הוכח כי תאורה טובה יכולה לעשות עבור מבוגרים עם ראייה ירודה, את ההבדל בין לראות ללא לראות ובין נוחות לאי נוחות. וכי מטפלים, נותני שירותים ואנשי מקצוע בתחום רפואת העיניים, יכולים לשפר את איכות חייהם של בני הגיל השלישי באמצעות המלצה על תאורה נכונה שתקל על חלק מהבעיות השכיחות ביותר שקשורות להזדקנות מערכת הראייה. בין ההמלצות שהוכחו כיעילות במיוחד:

הגברת עוצמת האור המרכזי

מכיוון שבגיל המבוגר, פחות אור מגיע לרשתית העין – יש להגדיל את עצמת האור בסביבת המגורים של המבוגרים לפחות פי שניים או שלושה, ביחס לעוצמת האור שסביבת מגורים של אנשים צעירים יותר. כדי להגביר את עצמת האור אך להימנע מסנוור, מומלץ מאוד לבחור מרצפות בגוון בהיר ולצבוע את הקירות בצבעים בהירים בגוון מט. כך הצבע הבהיר ישקף את התאורה והגוון המט ימנע את הסנוור.

התאמת תאורת המשימות

מכיוון שחדות הראייה פוחתת וקשה יותר להבחין בין פרטים קטנים וצבעים בעלי ניגודיות נמוכה (חוט שחור על בד כחול למשל), חשוב מאוד להתאים את תאורת המשימות. לשם כך מומלץ להשתמש בגופי תאורה תכווננים ובעוצמת אור חזקה פי שלוש ביחס לתאורה המרכזית. כדי למנוע סנוור מומלץ לבחור בגופי תאורה מוסתרים או עם ‘כיסוי מטשטש’ כדוגמת זכוכית חלבית או ‘שקוע דארק לייט’.

בעניין זה כדאי לשים לב לכמה נקודות נוספות:

חשוב במיוחד לבחור בגוף תאורה שאינו חושף ישירות את הנורה.
כדי למנוע סנוור שנגרם כתוצאה מפגיעת האור במשטחים מבריקים, מקמו את תאורת המשימות לצד המיקום שבו מתבצעת המשימה ולא לפניה.
חשוב למקם את תאורת המשימה כך שהמשתמש לא יראה את ההשתקפות של הנורה על גבי אובייקטים שונים (על גבי מסך המחשב למשל).
מומלץ למקם מנורות שולחן מתכווננות וגופי תאורה רצפתיים קרוב ככל האפשר לאזור העבודה, כדי להשיג את רמת האור הגבוהה ביותר לצורך המשימה הספציפית.
שימו לב לצד הדומיננטי של המשתמש: אם האדם ימני, מקמו את תאורת המשימה בצד שמאל עם הטיה קלה לחזית ואם האדם שמאלי, מקמו אותה בצד ימין עם הטיה קלה קדימה. מיקום כזה ימזער את הצללים שמטילות הידיים על הנייר, קרש החיתוך או משטחי המשימה האחרים.

מניעת סנוור

למרות שנדרש יותר אור כדי שהעין המבוגרת תראה טוב יותר, יש להימנע כאמור מסנוור.

סנוור נגרם כשמקור אור או השתקפות בהירה “פוגשים” את שדה הראייה ולכן, חשוב מאד להימנע מגופי תאורה שעשויים מזכוכית שקופה ולשים לב שכל גופי התאורה שנמצאים בשדה הראייה הרגיל “יוסתרו” מאחורי כיסויים אטומים.

בנוסף, יש להימנע מהשתקפות של האור על משטחים מבריקים כמו רצפות לינוליאום ומשטחי פורמייקה. זאת ניתן לעשות על ידי שינוי המיקום של מקור האור ביחס לקו הראייה הרגיל או באמצעות שימוש במשטחים בגון מט.

הגדלת הניגודיות

מכיוון שהיכולת להבחין בניגודיות פוחתת עם הגיל, חשוב מאוד לשפר את הנראות של אלמנטים חשובים כמו שולי מדרגות, רמפות ופתחי דלתות. ניתן לעשות זאת על ידי הגדלת הניגודיות שלהם באמצעות צבע (צביעת משקוף האמבטיה בצבע כהה בניגוד לקירות הלבנים למשל), או באמצעות שימוש בגופי תאורה ייעודיים כגון גופי תאורה שקועים או גופי תאורה לד.

כדאי לשים לב: כדי למנוע חשיפה ישירה למקור האור, כאשר מתקינים תאורה שקועה או תאורה צמודת קיר, חשוב לוודא שגוף התאורה עצמו יהיה שקוע בתוך המתקן (דארק לייט). כמו כן, כדי למנוע השתקפויות של הנורה, מומלץ לוודא שהמשטח הפנימי של המתקן הוא בגימור מט.

איזון עוצמות האור בין אזורים שונים

מכיוון שמערכת הראייה ‘המבוגרת’ מתקשה יותר להסתגל לתאורה עמומה, יש לאזן את עוצמות האור בבין אזורי מעבר כמו מסדרונות ומבואות הכניסה לאלו של החללים הסמוכים. לשם כך כדאי לתכנן את התאורה כך שתיווצר עוצמת אור “ביניים” בחללי מעבר המובילים מאזורים בהירים לאפלוליים. זה יאפשר לאנשים המבוגרים להסתגל באופן מלא יותר כאשר הם נעים בין החללים השונים.

לסיכום,

בעת תכנון תאורה לבני הגיל השלישי, חשוב לקחת בחשבון גם את בעיות הראייה השכיחות האופייניות בגילים אלו. עוצמות תאורה גבוהות, מקורות אור ‘מוסתרים’ וגופי תאורה איכותיים יסייעו למבוגרים לראות טוב יותר, מה שישפר משמעותית את יכולת העצמאות שלהם, את הבטיחות שלהם וכתוצאה מכך – את איכות החיים שלהם.

לכתבה קודמת

לכתבה הבא