פסי צבירה למטבח

פס צבירה במטבח ממקמים במקביל לשיש, מעל הקצה הקדמי שלו, בערך 60 ס״מ מהקיר, כך שהאור נופל על משטח העבודה מלפנים ואתם לא עומדים בצל של עצמכם. במטבח בצורת ר מחברים שני פסים עם מחבר פינה, והאור ממשיך ברצף מעל הכיור, השיש והכיריים. כדאי לתכנן מראש את נקודת ההזנה, כדי שהפס יתחיל בה ולא יהיו כבלים גלויים בתקרה.

כן, פס צבירה במטבח אפשר להתקין בלי הנמכה: פס צמוד תקרה מוברג ישר על הבטון, בלי לפתוח חורים לספוטים. מה שצריך לתכנן הוא החשמל. הפתרון הפשוט הוא להתחיל את הפס מנקודת החשמל הקיימת, ואם היא לא במקום הנכון, חשמלאי יכול להעביר כבל בתעלה צמודה לתקרה. פסים שקועים וטרימלס צריכים תקרת גבס, ובקטגוריה הזו יש גם פס צמוד בשחור ובלבן.

פס צבירה עדיף במטבח כשאין הנמכת גבס, או כשרוצים לכוון ולהזיז את האור בעתיד, למשל אחרי החלפת ארונות או הוספת אי. ספוטים שקועים מתאימים כשיש גבס ורוצים תקרה נקייה לגמרי, אבל המיקום שלהם נקבע פעם אחת. פס טרימלס נמצא באמצע: הגמישות של פס, בקו נקי שבנוי לתוך התקרה. ועוד יתרון לפס: כמה נקודות אור מהזנה אחת, בלי לחווט כל ספוט בנפרד.

פס צבירה יכול להאיר לבד מטבח קטן או בינוני, אם יש עליו מספיק גופים. במטבח של 10 מ״ר זה בערך חמישה או שישה מהספוטים המגנטיים שבקטגוריה, שמגיעים באור חם שמציג צבעים אמיתיים, כך שהאוכל והשיש נראים בצבע הטבעי שלהם. כדי שהאור לא ייראה כמו כתמים, משלבים ספוטים שמכוונים לשיש עם גופים לאור כללי במעבר. במטבח גדול או פתוח לסלון כדאי להוסיף גם גוף צמוד תקרה או מנורות תלויות.

כן, פס צבירה מעל האי מתקינים לאורך האי, מעל המרכז שלו, ומכוונים את הגופים אל המשטח. בגובה תקרה רגיל מתקינים פס צמוד או שקוע, ובתקרה גבוהה אפשר לתלות את הפס על כבלים כדי לקרב את האור למשטח. כך מקבלים אור עבודה חזק בלי מנורות שמסתירות את המבט מעבר לאי. אם אתם רוצים שהאי יהיה גם מוקד עיצובי, אפשר להשאיר את הפס לשיש ולתלות מעל האי מנורות תלויות.