פסי צבירה לסלון

בסלון ממקמים פס צבירה במקביל לקיר שרוצים להאיר, בערך 50 עד 70 ס״מ ממנו בתקרה רגילה, או במקביל לספה, כך שהספוטים מאירים את שולחן הסלון ואת פינת הישיבה. במרחק כזה האור פוגע בתמונות ובספרייה בזווית נוחה, בלי צל חזק ובלי סנוור למי שיושב. בסלון גדול אפשר לחבר כמה פסים בצורת ריבוע או ח׳ סביב פינת הישיבה, ולכוון כל ספוט למקום אחר.

פס צבירה בסלון נראה ביתי כשהוא דק ובצבע התקרה, כשיש עליו מעט גופים, וכשהאור חם ורך. פס צבירה מגנטי צר, שקוע בגבס או צמוד בלבן על תקרה לבנה, כמעט נעלם, ושילוב של גוף ארוך שמפזר אור עם שניים או שלושה ספוטים מונע מראה של שורת זרקורים. הגופים המגנטיים בקטגוריה מגיעים באור חם שמציג צבעים אמיתיים, כך שהספה, העץ והתמונות נראים בצבע הטבעי שלהם.

כן, פס צבירה מגנטי בסלון אפשר לעמעם כשהגופים תומכים בעמעום, וברוב הגופים המגנטיים בקטגוריה בוחרים בין גרסה בלי עמעום לגרסה שמתחברת למערכות שליטה בתאורה ולבית חכם. בגרסה כזו כל גוף מקבל פקודות מבקר או מאפליקציה, כך שאפשר לעמעם ספוט אחד בלי לגעת בשאר. את זה מחליטים כבר בהזמנה, כי גוף בלי עמעום לא יתעמעם גם אם מוסיפים מערכת שליטה אחר כך.

בסלון עם תקרה של 3 מטר ומעלה מתאים פס צבירה תלוי על כבלים, שמוריד את הספוטים קרוב יותר לפינת הישיבה, ובתקרה רגילה של 2.5 עד 2.7 מטר מתאים פס צמוד או שקוע. כשהפס תלוי, האור מגיע לשולחן ולקירות ממוקד וחזק יותר, והספוטים לא נראים רחוקים ואבודים בתקרה. בדרך כלל תולים אותו בערך בגובה של תקרה רגילה, ומעגנים את הכבלים לתקרת הבטון.