תאורה למסדרון

במסדרון עם תקרה בגובה רגיל שמים בדרך כלל ספוט כל 1.2 עד 1.5 מטר בערך, והראשון והאחרון במרחק של חצי מרווח מהקירות שבקצוות. במסדרון צר מספיק קו אחד, ובמסדרון רחב אפשר להזיז את הקו לכיוון אחד הקירות, כדי שהאור ישטוף אותו והמסדרון ייראה רחב יותר. מי שלא רוצה הרבה חורים בתקרה יכול לבחור מיקרו ספוטים על פס צבירה מגנטי, שאותם מזיזים ומכוונים לאורך קו אחד.

למסדרון צר וחשוך מתאימות מנורות קיר שטוחות שמאירות למעלה ולמטה, כי הן שוטפות את הקיר באור ופותחות את החלל בלי לבלוט למעבר. תולים אותן בדרך כלל בגובה של בערך 1.60 עד 1.80 מטר מהרצפה, במרווחים של 2 עד 2.5 מטר. אור חם ונעים עושה את המסדרון מזמין, ורוב הגופים בקטגוריה שמפרטים גוון אור מגיעים כך.

מסדרון מאירים בלילה עם שכבת אור נמוכה, עמומה ובגוון חם, נפרדת מהתאורה הראשית, שמספיקה כדי ללכת בבטחה בלי לסנוור את מי שקם מהמיטה. יש שלוש דרכים נפוצות:

• גופים קטנים בקיר, בגובה של כ-30 ס”מ מהרצפה.
• חיישן תנועה שמדליק אור עמום לכמה דקות.
• מנורת קיר אחת על דימר או על מתג נפרד.

מסדרון צריך בערך 100 עד 150 לומן, כלומר יחידות של כמות אור, לכל מ”ר, כך שלמסדרון של 6 מ”ר מספיקים בערך 600 עד 900 מכל הגופים יחד. עדיף לחלק את הכמות הזו על כמה גופים לאורך המסדרון, כדי שלא יהיו קטעים חשוכים. אם המסדרון בלי חלון, כוונו לצד הגבוה של הטווח ושימו את התאורה על דימר, כך שתוכלו להנמיך אותה בערב.

מסדרון ארוך נראה פחות כמו מנהרה כשהאור נופל גם על הקירות וגם על הקיר שבקצה. קיר קצה מואר, למשל עם תמונה ומנורת קיר או ספוט שמכוון אליה, מושך את העין קדימה ומקצר את המסדרון בתחושה. לאורך הקירות, מנורות קיר במרווחים שווים או קו אור של פרופיל תאורה יוצרים קצב ושוברים את האחידות. שורה צפופה של ספוטים באמצע התקרה מאירה בעיקר את הרצפה ודווקא מדגישה את האורך.